'אוי ואבוי, כבר חודש לא כתבת בבלוג', אני נוזפת בעצמי,
ואני השניה עונה ש.. היו לי עבודות להגיש לאוניברסיטה ,
וביקורים , אצל החיילת שלנו , שבקורס אינסופי בעובדה, ביקורים שלוקחים את כל הסופ"ש
(כשמחשיבים גם את ימי השישי של הבישולים – לה ולכל הקורס שלה..
וגם את הביקורים בשבתות- כולל 6 שעות נסיעה..) ועוד שלל הסברים.
אז עכשיו אני השלישית, זו היודעת לקבל את המציאות כפי שהיא, ללא שיפוט וללא אשמה, אומרת:
'כן, עבר חודש, אבל הנה , עכשיו את כותבת פוסט חדש, והכל בסדר'.
אז הפעם על – בובות סוד !
בובות קטנות ומתוקות, שגרות בקופסא קטנה ומתוקה, מתחת לכרית,
ובכל ערב אפשר להוציא אותן ,
ולספר להן מסיפורי היום, ומדאגות הלב, ומן הסודות החבויים,
והן, הבובות, דואגות שהנפש תהיה פנויה מכל אלו במשך הלילה, ותוכל לישון בשקט.
הן נושאות את כל הסודות והדאגות אצלן, במקום שהם יכבידו על ילדינו ועל שנתם.
טוב, אפשר להכין גם לעצמנו, אם איננו ישנים טוב.
[אמא של נגה כתבה לי סמס והודיעה שהיא השאילה מנגה את בובות הסוד שהכינה איתי,
"רק ללילה או שניים.. כי אני לא ישנה טוב בלילות האחרונים"]
מה ואיך?!
זה פשוט מאוד- מכינים בובות קטנטנות מקצת שאריות של פימו.
[אני הראתי לילדים ש'נחש' שמקפלים לשניים הוא בעצם 'מכנסיים'
ומכאן הם כבר המשיכו לבד את הבובה.
חולצה מנחש נוסף, או מריבוע ושני נחשי שרוולים, ראש קטן בצבע גוף,
נעליים, כפות ידיים, שיער , עיניים שהן שני פרורי- שחור, ופה אדום וקטנטן].
כיוון שזו בובה קטנטנה לא כל כך חשוב לדייק וליצור המון פרטים.
אל תדאגו,הילדים כבר יסתדרו להכין אותן בלי בעיה,
ויהיו שמחים בבובות שיוצאות להם. אתם תראו.
הנה כך נראתה התבנית עם כל הבובות הקטנות, ששילחתי אל התנור:
בזמן שהבובות מבלות בתנור (פימו אופים במאה מעלות, כרבע שעה),
לקחנו גלילי נייר טואלט ועטפנו אותם בנייר לבן (להדביק עם דבק פלסטי).
על הנייר הילדים כתבו וציירו מה שהם רוצים..
הכנת קופסא קטנה מגליל נייר טואלט:
מועכים את הגליל קצת, ומקפלים את שוליו בשני קצותיו, זה על זה:
הנה כך נראו הקופסאות נ.ט. המקושטות שלנו:
(את הקיפולים בצד התחתון הדבקתי עם מעט דבק חם, כדי שלא ייפתחו,
ומלמעלה ניתן לפתוח ולסגור)
(זוהי נגה המקסימה, ובובותיה הקטנטנות)
*****
בסוף הפעילות עוד הקראתי לילדים את הסיפור: "לאן הולכות הדאגות בלילות"\ אנתוני בראון,
שם מסופר על אילי הדואג בלילות וכיצד סבתא הביאה לו בובות דאגה שידאגו במקומו,
ומסופר גם איך אחר כך אילי דואג לבובות הדאגה שלו, שהן דואגות יותר מידי,
ומכין לכל אחת מהן בובות דאגה משלה.
מסתבר שמקורן של בובות הדאגה בגואטמלה,
ושם- עד היום, הילדים מכינים אותן מחתיכות עץ וחוטים.
הנה עטיפת הספר:
והנה בובות הדאגה שסבתא הביאה לאילי:
****
פעם הכנתי עם בנותיי בובות קטנטנות מבדי לבד, הגרות בקופסאות גפרורים מקושטות.
זו אפשרות נוספת להכין בובות סוד ,
וכמובן אפשר גם סתם לצייר על בריסטול, ולגזור ולשים במעטפה מקושטת,
אם אהבתם את הרעיון אבל אין לכם זמן או כוח ליצירה מסובכת.
הנה בובת הלבד של רוני:
*****
נ.ב. 1 הלוואי ויכלו באמת כל צרותינו להתפוגג בזכות בובה שמתחת לכרית…
אבל האמת שבודהיזם הוא אולי סוג של בובה כזו.
(רק לוקח לנפש הרבה זמן של שלימוד ועשייה,כדי להכין אותה לעצמה).
נ.ב. 2 הבטחתי בפוסט הקודם לכתוב עוד על גרפיטי.
בקרוב מוציאה עוד סיורי גרפיטי, אז אולי אהיה שוב בראש מתאים לכתוב על זה עוד.
נ.ב. 3 איפה ה'אני' השלישית ההיא מתחילת הפוסט,
זו חסרת תחושות האשמה והשיפוטיות..
האם היא יכולה לשהות במחיצתי יותר זמן ביממה?
🙂
חוג אמא 